הסיטואציה נגמרה אז למה היא עדיין לוקחת לי כוחות

אחרי השיחה

הפגישה הסתיימה לפני שעה, אבל בתוכך את עדיין מסבירה, מתווכחת ומנסחת את מה שרצית לומר. לפעמים ההתבוננות עוזרת להבין מה צריך לעשות. לפעמים אין מידע חדש, ובכל זאת השיחה ממשיכה לתפוס את כל המקום.

באיזה מצב אני פוגשת את החיים

בשפה של Step in, הסוללה הפנימית היא דימוי לתחושת הכוחות והקשב שזמינים לנו. כשאנחנו מרוקנות, לעיתים קשה יותר לבדוק עוד אפשרות או לבחור תגובה אחרת. לכן תחילת העבודה כוללת גם בדיקה של המצב שלנו עכשיו.

אין צורך לדרוש מעצמנו החלטה גדולה בכל מצב. אפשר להתחיל בהפחתת עומס, בבקשת עזרה או במנוחה, ולחזור לשאלה בזמן שמתאים יותר.

איפה אני ממשיכה להזין את האירוע

דפוס קיים עשוי להתעורר מול אירוע ולהכתיב משפט פנימי כמו אני לא חשובה או שוב נכשלתי. מתוך הפרשנות אנחנו עלולות להמשיך לבדוק, להסביר או לשחזר. כך נשארים פחות קשב וכוחות לשאר החיים.

העבודה כוללת הקשבה לשפה הזאת ולמקורות שלה. מה למדתי לומר לעצמי? מה ידוע לי על מה שקרה ומה אני מפרשת? ומה באמת דורש פעולה עכשיו?

צעד ראשון לשמירת הכוחות

בחרי אירוע קטן שעדיין מעסיק אותך. כתבי מה קרה, מה את ממשיכה לעשות סביבו ומה יכול לעזור לך עכשיו. אולי נדרשת שיחה, ואולי אפשר להפסיק לבדוק את המסך ולחזור לעיסוק אחר לזמן שבחרת.

המטרה היא לתת מקום גם לעצמך בתוך המפגש עם החיים. בתרגול מתמשך נוכל ללמוד לזהות את ההפעלה, לדייק את השפה ולבחור היכן להשקיע את הכוחות שלנו.